ספר הזהר
כגוונא דא אמר רבי שמעון, ויעש דוד שם, וכי דוד עבד ליה. אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא, ועביד פקודי אורייתא, ואנהיג מלכותא כדקא יאות, כביכול, עשה שם לעילא. ולא הוה מלכא בעלמא דזכה להאי כדוד, דהוה קם בפלגות ליליא, והוה משבח ליה לקב"ה, עד דסליק שמא קדישא בכורסייה, בשעתא דסליק נהורא דיממא. כביכול הוא עבד שם ממש כד"א, ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ובג"כ ויעש דוד שם. ועל דא ועשיתם אותם כתיב, ואי אתון תשתדלון למעבד לון, לאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות, כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא יאות.
ספר הזהר
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש. אמר רבי אבא, האי קרא אוקמוה, אבל ת"ח, שיר המעלות אל יי' בצרתה לי קראתי ויענני. כמה שירין ותושבחן, אמר דוד מלכא קמי קב"ה, וכלא בגין לאתקנא דרגיה, ולמעבד ליה שמא, כד"א ויעש דוד שם, ושירתא דא אמר כד חמא עובדא דא ליעקב.
ספר הזהר
לעשות ליי'. כמה דכתיב, ויעש דוד שם. דכל מאן דאשתדל באורייתא, כאילו עביד ותקן, האי עת, לחברא לה בקב"ה. וכל כך למה, בגין דהפרו תורתך, דאילו לא הפרו תורתך, לא אשתכח פרודא דקודשא בריך הוא מישראל לעלמין.